חקר הדיאלוג הפנימי - עבודת דוקטורט


בעבודת הדוקטורט חקרתי את השפעותיה של שיטה טיפולית הנקראת: הדיאלוג הפנימי .Voice Dialogue -

טכניקה המרחיבה את המודעות לדיאלוג הפנימי שהאדם מקיים בתוכו ומביאה תכנים אלו אל חדר הטיפולים.

בעזרת שיטה זו ניתן להתבונן בקורה בתוכנו עם תמיכה אמפתית אשר משחררת לאוויר העולם מתחים ודילמות, ובכך מאזנת את כוחות הנפש החותרים לפעמים לנקודות שונות. בעבודה זו הוכחה האפקטיבית של הטכניקה כמקדמת את השלום הפנימי והחיצוני של המטופל/ת. כלומר: מול עצמו/ה ומול הסובבים אותו/ה.

בתקופת הכתיבה כבר עבדתי בעזרת הטכניקה עם מטופליי ונוכחתי ביעילותה. בעקבות מחקר מסודר של השיטה מתאפשרת התאמת העבודה לאנשים שונים.

תוצאות המחקר הראו היכן יעילותה של הטכניקה גבוה והיכן כדאי להיעזר בטכניקות אחרות בכדי להשיג את המטרות הטיפוליות. הדיסרטציה נכתבה בעברית (והתקציר גם באנגלית) מוזמן/ת לקרוא את התקציר -למטה בעמוד זה.

קישור לעבודת הדוקטורט המלאה

https://bit.ly/2LMFz9J

תקציר

מטרת עבודה זו הינה לחקור ולבדוק מה השפעתה של טכניקה טיפולית הנקראת 'וויס דיאלוג' על הלומדים אותה ומה תרומתה לחייהם.

הקרקע הרעיונית לטכניקה הטיפולית הנחקרת, נקראת: 'הפסיכולוגיה של העצמיים'. תאוריה זו מתייחסת ל'עצמי' כמערך הבנוי ממספר רב של תתי אישיות או דמויות פנימיות בעלות קולות ייחודיים, השונה מהרעיון של 'ריבוי מצבי העצמי' המוצע בגישה ההתייחסותית.

בני הזוג סטון, הינם הפסיכולוגים שהגו את שיטת ה'וויס דיאלוג' בסוף שנות ה-1970 בארצות הברית. מאז ועד היום לא נחקרה הטכניקה בהיקף של עבודת דוקטורט, למיטב ידיעתי.

המחקר בודק כיצד מארגן בוגר הקורס את התנהלותו האישית, החברתית והמקצועית לאחר שהתנסה בטכניקה הנדונה ולמד את הרציונל שעומד בבסיסה. מטרה נוספת למחקר זה, הינה לבדוק האם ניתן להסיק שטכניקת ה'וויס דיאלוג' ראויה לתפוס מקום במסגרת טיפולים פסיכו-דרמתיים ולכן להיכלל במסגרת לימודי התחום.

הנחת המחקר. מחקר זה מתחיל מתוך הנחה שיש לשיטה הטיפולית הנחקרת אפשרות להועיל לאדם בהתנהלותו האישית, החברתית והמקצועית ולשפר בכך את איכות חייו.

מוצגת הספרות הרלוונטית, מחקרים ואמירות של תאורטיקנים לגבי אפקטיביות שילוב הדרמה בטיפולים נפשיים, אשר נסקרות לפי הסדר ההיסטורי להולדתן והתפתחותן של השיטות הפסיכו-דרמתיות הנפוצות. לכן מוקדש פרק לכל תחום: פסיכודרמה, גשטאלט ודרמה תרפיה. בנוסף מוצג החלק הרלוונטי מהגישה 'ההתייחסותית' אשר קרובה בתפיסתה את אישיות האדם להסתכלות של בני הזוג סטון. תוספת זו מחזקת את הקרקע התיאורטית עליה מבוססת השיטה הנחקרת.

מתודולוגית המחקר הפרוס כאן הינה מחקר איכותני, הממוקד חלקית בקריטריונים. כדי ללמוד על ההשפעה של השיטה הנחקרת, מובאות נקודות מבטם של הנחקרים (15 במספר) דרך ראיונות עומק שקוימו עמם. מתוך הראיונות ובאמצעות המתודולוגיה המוזכרת, מוסקות תובנות לגבי הפוטנציאל הגלום בשיטה.

הניתוח החל בניתוח ממפה אשר כלל קריאת שישה ראיונות מהם חולצו תתי הקריטריונים לעץ הקטגוריות. השלמות במערך הקטגוריות הממפה בוצעו לאחר קריאת כל חמשה עשר הראיונות. עץ זה מאפשר את ארגון תוצרי הניתוח, לטובת הסקת מסקנות מהראיונות.

העבודה מפרטת את הטכניקה הנחקרת עצמה, השפעתה ותרומתה לבוגרי הקורס שלמדו אותה, לצד בדיקת החסרונות, המגבלות והקשיים שמתעוררים בעבודה עמה. עוד נגלה שלמרות שלכאורה המשתתפים בסדנאות באו ללמוד טכניקה טיפולית, יש לה השפעות על תפיסת האדם את עצמו, קשריו עם הזולת וחייו המקצועיים.

הנושאים שעלו - העבודה עם הטכניקה מציפה דיאלוגים וקונפליקטים תוך אישיים ובין אישיים. התקדמות בלימוד ובטיפול מתבצעת על ידי תהליך עבודה עם ה'אגו המודע' על ידי הכרות עם הדמויות הפנימיות המסמלות את מגוון תתי האישיות של האדם. תהליך מורכב זה נבחן גם על ידי שאלות שמכוונות למציאת הקשר שבין למידת השיטה הנחקרת לתפיסה העצמית החדשה, ולצידה בדיקת ההשפעה על המימוש העצמי. קטגוריה שנייה בדקה עד כמה יישום והפנמת השיטה יעיל לאורך זמן ומה החוזקות המיוחסות לטכניקה על ידי לומדיה. קטגוריה שלישית בחנה את הפן הביקורתי בדברי המשתתפים לגבי החסרונות, המגבלות והקשיים שלהם עם הטכניקה הנחקרת.

ממצאים. נמצאו דפוסים שונים ביכולת המשתתפים ליישם את השיטה עם ילדיהם לעומת עם בני זוג ואחרים בסביבתם. בנוסף נמצא שהפנמת השיטה ותרומתה לתחושת הרווחה הפנימית ולשלום הפנימי, שונה בין המרואיינים ונעה בין מועטה לרבה מאוד.

נמצא טווח רחב של השפעות השיטה - הנע מחוסר השפעה וכלה בשיטה שהפכה לדרך חיים. התפיסה החדשה מאפשרת מבט חדש ורענן על המוטיבציות הקיימות, המפעילות את האדם. נמצא שאימוץ משקפי ה'פסיכולוגיה של העצמיים' מאפשרת לבחון אינטראקציות בין החלקים הפנימיים כמו גם את האינטראקציות עם הזולת. אצל חלק מהמשתתפים הושרשה התפיסה החדשה עד כדי ניהול ההתנהגות בזמן אמת, אצל אחדים רק לאחר מעשה, ואצל מיעוט כמעט ולא השפיעה ו/או הופנמה.

נמצא שהזמן מאפשר לתפיסה להשריש ברוב המקרים. העדויות מספרות שהתרגול משאיר את השיטה חייה במודעות וחוסר תרגול מוביל אצל חלק מהמשתתפים להתפוגגות הפרקטיקה בחיי היום יום. עוד נמצא שהרקע המקצועי והלימודי של חניכי הקורס השפיע על יכולתם להשתמש בשיטה בהמשך, כמו גם השפיע על הצבת מטרות העבודה - כך שהיישום בהמשך כיוון למטרות שונות.

נרשמו עדויות מגוונות על הקשיים להשתמש בטכניקה כאשר נמצאים על כיסא המטפל ו/או המטופל. מוצגת הביקורת שיש למשתתפים על השיטה ועל העבודה עמה בחייהם האישיים והמקצועיים.

מסקנות המחקר מעידות על תרומה משמעותית של הטכניקה הנלמדת, המובילה למגוון רחב של שיפורים באיכות החיים אצל רוב המרואיינים. תרומה זו ניכרת בהערכה עצמית גבוהה יותר ובשיפור ההתנהלות החברתית. תרומה משמעותית נרשמה ביכולת של בוגרי הקורס להתאים את רצונותיהם למעשיהם, כולל שיפור יכולות אמפתיות ואסרטיביות אצל רובם.

נראה שהסיבה לשינויים הלא צפויים היא שלמידת הטכניקה הטיפולית הנחקרת מובילה לבחינה מחודשת של תפיסת העצמי. כאשר מתרחבת התפיסה העצמית, כפי שיוסבר בעבודה, מואר העצמי באור חדש אשר מוביל לשדרוג דרך ניהול החיים.

תוצאות המחקר המובא כאן סוללות את הדרך להכנסת לימוד שיטה טיפולית זו למוסדות אקדמיים המלמדים טכניקות פסיכו-דרמתיות.

קישור לעבודת הדוקטורט המלאה

https://bit.ly/2LMFz9J

Abstract

The purpose of this research is to explore the effects and contribution of the "Voice Dialogue" approach on the lives of course graduates. The theory behind the technique, known as the "Psychology of Selves", is based on viewing the "self" as a system made up of multiple sub-personalities, or inner roles, each with a distinctive voice, differing from the idea of the "multiple self-states" of "Relational Therapy".

"Voice Dialogue" therapy was developed in the late 1970’s in the United States by Drs. Hal and Sidra Stone and, to the best of my knowledge, no relevant doctoral studies has been published on this method.

The primary objective of this study was therefore to observe how a graduate of a "Voice Dialogue" course organizes his/her personality, social behavior and professional life after experiencing the technique and understanding its rationale.

A further aim was to determine if "Voice Dialogue" should be included in the grouping of all other psychosocial-drama treatment methods.

Hypothesis

The research was based on the premise that this therapy benefits the individual, and leads to greater effectiveness of personal behavior as well as social and professional skills, thereby improving quality of life.

Literature

Relevant research literature, studies and findings included statements by theorists regarding the effectiveness of psychological treatments combining drama, which are reviewed in order of history and evolution of psycho-dramatic methods. Separate sections are devoted to the three main psycho-drama areas: Psychodrama, Gestalt, and Drama Therapy. In addition, there is a section on "Relational Therapy", which closely reflects the interpretations of human personality observed by the Stones, and strengthens the theoretical field of the "Psychology of Selves".

Research Methodology

The Qualitative approach, Partial Criteria-Focused Methodology was employed in the quest to learn about the impact of "Voice Dialogue" through the perspective of individual in-depth interviews which led to insights into its potential. 15 graduates of the course were interviewed for this study.

Analysis

The procedure of analyzing and mapping the processed information was based on readings taken from six interviews which were used for constructing subcategories of the Category Tree, although mapping was only concluded after reading the entire fifteen interviews, which allowed for completion of organizing results and reaching a final analysis and final conclusions.

The reader will become acquainted with the technique under study, as well as the influence and contribution to the graduates who studied it, along with information regarding the disadvantages, limitations and difficulties that arose related to dialogues and conflict in personal and interpersonal matters. Another aspect that came to the fore was the fact that although the workshop participants joined the course in order to learn a therapeutic technique, the study revealed that it actually influences the individual’s perception of self, relations with others and one’s professional realization.

The Category Tree included a "branch" which indicated progress in study and implementation connected of the students' "aware ego" understanding. This "branch" also introduces the concept of internal figures symbolizing sub-personalities. This complex process also examined questions aimed at finding a relationship between the system being studied, and the new self-perception and self-realization. A second category tested method implementation and efficient internalization over time and its various strong points, while a third category examined the critical aspects of the technique’s drawbacks.

Findings

A number of patterns were identified regarding the ability of each individual participant to apply the method with his/her own children, spouses and others. It was also found that its contribution to inner well-being and serenity varied among respondents, and ranged from being of little importance to having great impact. In other words, a wide range of method influences were noted, ranging from almost a total lack of impact to the method becoming rooted as a way of life.

Adopting the viewpoint of the "Psychology of Selves" enabled the participants to examine the interactions between their internal selves as well as interactions with others. Some of the participants, while struggling with life dilemmas, were able to apply an alternate approach to managing behavior in real time, while others achieved this only after interactions were performed, and another few experienced almost no impact or internalization.

In most cases, the "Voice Dialogue" perception, internalized over time. Although as in all newly learned processes, it needs to be practiced in order that its impact will not fade away. Another finding was that the professional and educational background of the members affected their ability to use the method, as well as influencing their goal-setting skills. Various testimonies were heard about the impediments in using the technique from the vantage point of the therapist and/or the patient.

Conclusions

Conclusions derived from this study indicate a significant contribution involving a wide range of improvements in quality of life for most respondents. This was especially reflected in considerably higher self-esteem and improved social conduct. There was as well a significant contribution to the ability of graduates to match their desires to their actions, including heightened empathy and assertiveness in most. The reason for the unexpected changes led to a re-examination of the concept of self, resulting in wider self-perception through greater understanding, and leading to a higher level of life management.

Results

Results presented in this study will pave the way for including "Voice Dialogue" into academic institutions teaching drama-psychological techniques.

#פסיכותרפיה #הערכהעצמית #פסיכותרפיסט #טיפולרגשי #אהבה #פסיכודרמה #תפיסהעצמית #פסיכולוג #פסיכולוגיה #דיאלוגפנימי #וויסדיאלוג #voicedialogue #yhpukc #טיפולבתלאביב #טיפולברמתהשרון #טיפולפרטני #טלקנב

עוד מקורות השראה
Recent Posts
Archive
Search By Tags
Follow Us
  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square

דברו איתי 

טל קנב

ד"ר לפסיכולוגיה ופסיכותרפיסט

מוסמך ('האקומי' ודרמה תרפיה)

050-8248884

שד' יהודית, תל אביב

© 2018 Proudly designed by Dana Romano Shavit